נדחתה תביעת דיבה נגד חיים הכט ו"יצאת צדיק"

תביעה בעילה של הפרת חוק איסור לשון הרע, תשכ"ה1965 (להלן: ,,חוק איסור לשון הרע" או ,,החוק").

ה ע ו ב ד ו ת  ו ה מ ח ל ו ק ת

א)         התובע הנו טכנאי מכונותכביסה ומדיחי ^-כלים מאז שנת 1967, ומנהל עסק עצמאי מאז שנת 1977.

ב)         הנתבעת 2 הייתה המפיקה של תכנית הטלוויזיה 'יצאת צדיק' (להלן: ,,התכנית") אשר שודרה בערוץ 2, בהגשתו של הנתבע 3 (להלן: ,,מר הכט"). הנתבע 4 היה מפיק ועורך התכנית, ואילו הנתבע 5 הנו בעל עסק לייבוא ושיווק חלקי חילוף למדיחי ^-כלים ומכונותכביסה עמו התייעצו עורכי התכנית בנושאים מקצועיים שבתחום עיסוקו  (להלן: ,,מר דובין"). הנתבעת 1 הנה בעלת הזיכיון לשידור התכנית בערוץ 2.

ג)          התכנית שמה לה למטרה לבחון את השירות הניתן לציבור בישראל מאת טכנאי שירות בתחומים שונים. על מנת לבחון את רמת השירות ומחירו ואת מוסרהעבודה של נותן השירות הייתה ההפקה יוזמת תקלה טריוויאלית במכשיר העומד לבדיקה בבית הלקוח ובוחנת את התמודדותו של הטכנאי המוזמן עם אותה תקלה.

ד)         ביום 02.03.04 שודר פרק בתכנית שהתמקד בטכנאי שירות למדיחי ^-כלים (להלן: ,,השידור"). בהתייעצות עם מר דובין, ולאחר שבחר עבור מפיקי התכנית מדיחכלים ששיפץ ושנמצא במצב פעולה תקין (להלן: ,,המדיח"), הוצב המכשיר בביתו של הלקוח. בהתאם להנחיות ההפקה, גרם מר דובין לתקלה במדיח באמצעות סתימת מסנן כניסת המים, המורכב בפתח הצינור המוביל מים למדיח, בעלים יבשים. סתימת המסנן מנעה כניסת מים לצינור, וממנו למדיח (להלן: ,,התקלה").

ה)         לצורך הכנת התכנית הוזמנו לבית הלקוח מספר טכנאים, לרבות התובע. זה הגיע לבית ביום 19.11.03. במהלך שהייתו שם תועד במספר מצלמות נסתרות (מוצג 'ת/11'), ולהלן, בקצרה, תיאור ביקורו:

            בעלתהבית מסבירה לתובע את התקלה במילים ,,הכלים לא מתנקים, לא נכנס מים". התובע מתבונן בחלקו האחורי של המדיח ולאחר מכן מפעיל אותו. הוא מאזין לקולות העולים מן המכשיר. הוא יוצא מהמטבח וחוזר עם ארגז ^-כלים, בזמן שהמדיח ממשיך לפעול. התובע פותח את דלת המדיח, נוגע בידו באזור כלשהו שבתוכו ונרתע - כנראה מהחום שצרבו.

            התובע מסביר לבעלתהבית שהתקלה במדיח נעוצה ברכיב 'טיימר', אשר אינו פועל כשורה - לטענתו - דבר הגורם להתחממות גוף החימום מבלי שנכנסים למדיח מים. הוא מציע לה לתקן את הטיימר במחיר 380 ש"ח או להחליפו בעלות של 680 ש"ח - למכשיר - בצירוף עלות עבודתו.

            בעלתהבית קוראת לבעלה, וכשזה מגיע למטבח ומוסברת לו מהות התקלה, הוא פונה למקום חיבור הצינור לברז המים, מגלה את המסנן הסתום ופונה בצעקות לאשתו ולתובע בדרישה לדעת מדוע לא דיווחה לו רעייתו מלכתחילה על התקלה, שכן מדובר בתקלה טריוויאלית הדורשת רק את פינוי העלים מהמסנן. התובע מסתלק מהמקום לאחר שדחה את הצעת הבעל לתשלום עבור הביקור.

            מסקנת מגיש השידור באה לידי ביטוי בכתובית המופיעה עלגבי המסך ובדבריו, לפיהם התובע אינו מקצועי ואינו אמין, ועלות השירות שהציע - יקרה.

ו)          התובע טוען כי הקרנת השידור מהווה הוצאת לשון הרע עליו. הוא מבקש להדוף את טענת הנתבעים להגנת אמת הפרסום בטענה כי בבדיקתו מצא שהטיימר מקולקל ומאפשר התחממות גוף החימום אףעלפי שהמים לא נכנסו למדיח. עוד טוען התובע, כי במהלך הביקור לא אפשרו לו לבדוק את המדיח כדבעי וכי בעת הפעלת המכשיר שמע רחש של מים הנכנסים לקרבו. בנוסף מלין הוא, על כך שלאחר שידור התכנית לא אפשרו לו הנתבעים לבדוק את המדיח, שהוא מכשיר ישן כבן שש ^-עשרה שנה אשר במהלך השנים עבר תיקונים ושינויים רבים.

            לטענת התובע, הפרסום נעשה בזדון ומעבר למידה הנדרשת.

            איש מהנתבעים אינו חולק על אחריותו לפרסום ולמשתמע ממנו, אולם לטענתם, כאמור, עומדת להם הגנת סעיף 14 לחוק, שעניינה אמת הפרסום. כן נטען להגנת סעיפים 15(2) ו ^-15(4) לחוק.

ד י ו ן

א)         אין ספק כי פרסום השידור עונה על הגדרת ,,לשון הרע" כמשמעות המונח בחוק, ואין גם ספק שהתקיים יסוד  ה,,פרסום" הדרוש לגיבוש העוולה עלפי סעיף 2 לחוק. הצגת התובע כאיש ^-מקצוע בלתי ^-מקצועי ולא ^-אמין המפקיע מחירים עלולה להשפילו ולבזותו בעיני הציבור וכן עלולה לפגוע במשלחידו.

ב)         יחד עם זאת, סבורה אני כי עומדת לנתבעים הגנת סעיף 14 לחוק, ואנמק: